עם המודעות הקיימת כיום, גבולות ברורים בין ניהול תקין לבין יחס פוגעני הם קריטיים ליצירת סביבת עבודה בטוחה ובריאה. אך לא אחת נשמעים סיפורים על עובדים שסובלים מצעקות, השפלות, התעלמות מכוונת, עומס לא סביר, או נידוי מתמשך מצד מנהלים או קולגות. מקרים כאלה מכונים "התעמרות בעבודה" – תופעה מוכרת, כואבת ולעיתים מתמשכת. השאלה המתבקשת היא: האם התעמרות כזו יכולה להיחשב לעבירה פלילית?
החוק בישראל עדיין אינו מגדיר במפורש "התעמרות בעבודה" כעבירה פלילית, אך יש מקרים חמורים שבהם ההתנהלות הפוגענית עלולה לגלוש לתחומים פליליים – למשל, כאשר יש קללות, איומים, הטרדה מינית, תקיפה או פגיעה בפרטיות. מעבר להיבטים הפליליים, מדובר בהתנהלות שיכולה להוות גם עוולה אזרחית, ולחשוף את המעסיק לתביעות משמעותיות.
מהי התעמרות בעבודה וכיצד היא באה לידי ביטוי?
התעמרות בעבודה היא התנהלות חוזרת ונשנית מצד מנהל, קולגה או גורם אחר, שמובילה לפגיעה מתמשכת בעובד – נפשית, מקצועית ולעיתים אף פיזית. מדובר בשורה של התנהגויות כמו העלבות, הקטנה, בידוד חברתי במקום העבודה, הפחתת סמכויות ללא סיבה מוצדקת, מתן הוראות סותרות או הגברת עומס בלתי סביר באופן מכוון.
הבעיה המרכזית בהתעמרות היא שהפגיעה אינה תמיד נראית לעין מיד. היא נוצרת באופן מצטבר – ודווקא בגלל שהיא נמשכת לאורך זמן, קשה לעובד לעמוד על זכויותיו או לעצור את ההידרדרות. לא פעם העובד חושש לאבד את מקום עבודתו, או מתמודד עם תחושת בושה וחוסר אונים – ולכן חשוב להבין מתי לפעול.
מתי התעמרות חוצה את הקו לאזורים פליליים?
כאשר ההתנהגות הפוגענית כוללת קללות קשות, איומים, הפצת שקרים, חדירה לפרטיות או מעקבים, ייתכן שמדובר לא רק בהתעמרות אלא גם בהתנהגות שמהווה עבירה פלילית לפי חוק העונשין. במקרים קיצוניים, תיתכן עילה לפתיחת חקירה או הגשת תלונה במשטרה – במיוחד אם מדובר בתקיפה מילולית מתמשכת או אפילו פיזית.
גם במקרים שבהם ההתעמרות נראית "רכה" יותר – אך גורמת לעובד לפגיעה נפשית מתמשכת, היא יכולה להוות בסיס לתביעת נזיקין. במקרים כאלה, התייעצות עם עו"ד המתמחה בדיני העבודה יכולה להבהיר לעובד מהם גבולות החוק, ומהם הכלים המשפטיים שעומדים לרשותו.
האחריות של המעסיק – גם אם הוא לא המתעמר
מעסיקים רבים נוטים לחשוב שאם הם לא אלה שפגעו – אין להם אחריות. בפועל, הדין רואה במעסיק גורם שאחראי ליצירת סביבת עבודה בטוחה. גם אם עובד אחר הוא זה שהתעמר, וברור שהמעסיק ידע ולא פעל למנוע או להפסיק את ההתנהלות – ייתכן שתוטל עליו אחריות אזרחית.
לכן, כל מנהל או גורם אחראי חייב לנהוג בעירנות, לבדוק תלונות, לפעול בהתאם למדיניות פנים ארגונית, ולהבטיח שהעובדים מרגישים בטוחים להביע את תחושותיהם. העדפה של שקט תעשייתי או התעלמות מהבעיה, עלולה להפוך למחדל שמוביל לתביעה משפטית מורכבת.
מה ניתן לעשות אם אתם מרגישים שמתעמרים בכם?
הצעד הראשון הוא תיעוד. שמרו תיעוד של כל מקרה פוגעני – מיילים, הודעות, תאריכים, שמות עדים. הצעד הבא הוא לפנות לממונה הישיר, או למחלקת משאבי אנוש, ולהגיש תלונה מסודרת. חשוב מאוד לשמור על גב זקוף ולהציף את הפגיעה בשלב מוקדם – גם כדי לעצור אותה, וגם כדי לייצר תשתית ראייתית במידה והדברים יידרשו בהמשך.
במצבים שבהם הפנייה הפנימית לא הועילה, או שהפגיעה נמשכת – חשוב מאוד לשקול פנייה לייעוץ משפטי. התייעצות עם עו"ד המתמחה בדיני העבודה תוכל לעזור לכם להבין אם יש לכם עילה לתביעה, איך נכון לפעול מול המעסיק, ואילו צעדים מומלץ לנקוט כדי לשמור על זכויותיכם.
אל תשתקו מול התעמרות בעבודה
התעמרות בעבודה היא תופעה שיכולה לפגוע אנושות בביטחון העצמי, בבריאות הנפשית וביכולת הפרנסה של העובד. גם אם היא אינה מוגדרת כעבירה פלילית ברוב המקרים – היא בהחלט מצריכה טיפול רציני, ולעיתים גם צעדים משפטיים.
אם אתם חשים שעוברים עליכם ימים קשים במקום העבודה בגלל יחס משפיל, מבזה או עוין – אל תחכו. גבולות יש להציב בזמן, והגנה על הזכויות שלכם מתחילה בצעד אחד של אומץ.
